בקצרה
הופכים את הדוגמה המאושרת למסמך מחייב, ומוסיפים בקרות שמונעות סטייה: בדיקה בתחילת ייצור, בדיקה באמצע או לפני משלוח, ותהליך תיקון.
איך זה עובד
הפערים מגיעים לרוב משינויים בחומר, ספק משנה, תהליך ייצור אחר, או חוסר הבנה של "מה באמת חשוב" ללקוח.
מה עושים בפועל
• מגדירים Critical to Quality: 5 עד 10 נקודות שאסור לזוז בהן.
• עושים Initial Production Check בתחילת סדרה, לא מחכים לסוף.
• משתמשים בדגימה עם AQL וסיווג פגמים כדי לאכוף עקביות. ISO+1
• אם יש פער: דורשים Root cause ופעולת תיקון כתובה.
מהחיים עצמם
יבואן אישר דוגמה עם חומר עבה יותר, ובסדרה עברו לחומר דק כדי לחסוך. בדיקת תחילת ייצור הייתה תופסת מיד ומחזירה לסטנדרט, במקום לגלות אחרי שהכל ארוז.
שורה תחתונה
דוגמה מאושרת בלי בקרות ייצור היא תקווה. עם בקרות, היא סטנדרט.
